שירת נשים אתיופיות פרוזה וכתיבה

שירת נשים אתיופיות פרוזה וכתיבה

שוב אנו גאים להציג באתר שיר חדש של משוררת מהעדה האתיופית . זאנר של שירה שצובר פופלאריות רבה מחוץ לעדה ובקרב חובבי שירה ופרוזה באשר היא. מדובר בשיר חדש של המשוררת סלמווית מאשאשה

שירת נשים אתיופיות פרוזה וכתיבה שירים חדשים 

סלמווית מאשאשה שומרת על פרטיות מוחלטת למרות שמאז שהחלה לפרסם שירים היא זכתה למחמאות בפייסבוק וגם מחוצה. היא צפויה לפרסם ספר שירים ראשון פרי עטה בשנה הקרובה. 

המשוררת מתגוררת במרכז הארץ , לפרנסתה עובדת באחת מרשתות השיווק כסדרנית סחורה לאחר שבמשך שנים עבדה כמנקה ואת נסיבות חייה מהעבר אל ההווה והמבט הפסימי משהו אל העתיד היא שוטחת על הכתב באחת המשוררות בנות העדה האתיופית שמצליחות למרות היעדר השכלה פורמלית בתחום הספרות . 

נשים אתיופיות כותבות שירים

נשים אתיופיות כותבות שירים

גם ביצירה החדשה בולט המרחק מחוקי הכתיבה של הפרוזה והשירה הרשמיים , הנלמדים בסדנאות כתיבה . יחד עם זאת מדובר במשוררת עולה בתחום , שמצליחה לשזור תחושות ולהשמיע את הקול של האישה האתיופית שאינה בהכרח במוקד היצירה התל אביבי ובמוקדי הכל של האמנות העכשווית 

כהות כושים מאת סלמווית מאשאשה

ספרתי עוולות של החיים
מי שלבן או כבר לא יבין
אתם רוצים שנודה על גורל ועל בתים
נשים קשישים וילדים
שקופים לחברה ולפקידים
נרמסים ברגלי המערכת והמורים
זה לא עיוורון של אנשים זו רק

כהות כושים
כהות
כהות כושים

סקרתי שוב את מעגל החיים
יש לי חלום שאותו לעולם לא אגשים
ולעיתים בימים הקשים
את ראשי עוטף ערפל עננים
כמו אבל עמוק על מה שיהיה יכול להיות חיים
ובתום השבעה והשלושים אין על מה
שוב כחצב לזקוף קומה

במסדרון שלושה ארגזים
מלאים באריזות של סבונים
מחכים וממתינים לקש שיבור את גבי
אין בליבי ים או נוף
ורק הלמות הלב כתוף
מתי יהיה הסוף
ורק האנשים שמזכירים
העולם לוקה בתופעת

כהות כושים
כהות
כהות כושים