לחיות עם כאב 

לחיות עם כאב

"ידידו הטוב של האדם "

טיול בוקר לאורך השדרה  אני פוסע והוא לצידי מלווה אותי בכל צעד מוליך אותי ואף גורר אותי באף  למחוזותיו.

הוא שם איתי קם עם שחר וממתין ליד מיטתי.

לא אילפתי אותו  הוא זה שביית אותי.
אני דואג לו והוא נוגס בי בבשרי.

הוא היה בראשיתו קטן וניסבל אך לכשגדל ובגר התעצם והוביל אותי  בכוחו הגובר והולך נגרר וניסרח אחריו .

אין   הוא הולך על ארבע.  אך ביכולתו להוריד אותי על ברכיי לזחול על גחוני ולילל כתן לאור הירח.  .

לעיתים הוא משתעשע בי משחק איתי משחק מחבואים קופץ עלי בלי התראה ומותיר על גופי צלקות ושריטות ציפורניו ושיניו.
ואני מקבל אותן באהבה.

אם ילך ממני או יעזבני או יאבד
יחסר הוא מאוד בחיי
אך מיד עם לכתו  יאמצני  במקומו אחד חדש וילמד אותי טריקים חדשים .

ואני תוהה  ההבדל הוא כה דק
כמו הבדל בין שתי אותיות בלבד

(     ל    )

או

(    א    )

לא לא לא לא
הצירוף של שתיהן  הוא  מהות השלילה.
אך כשהן בנפרד כל אחת מהן  מהווה את מהות השונות

האחד .
התחבר אלינו בני האדם  בשחר ועל ערש תרבותינו כציידים ולקטים בצאתנו מגן העדן.

והשני שם איתנו  מרגע לידתינו ויציאתינו לאויר העולם בנשימה הראשונה  המפלחת את הריאות  בעת בכי ראשון של תינוק ועד לערש הדוואי וכניסתינו לגיהינום.

כ  ל  ב…🐶🐕

לא🙃

כ    א    ב  !!!!😱

הדימיון כה מדהים.
אך ההבדל כה עמוק עד כאב..

הכאב הוא שם עוד בטרם ראשית הזמן טרם היות היש
הוא הוא אצבע האלוהים.
שנגעה.
בנקודת הסינגולאריות  ובמפץ אדיר ועצום הממשיך להאיץ לנצח .
יצרה את הזמן החומר האור החומר השחור והריחוק.

הכל התחיל בכאב של שבר  גדול שניפץ את האלוהות השלווה.
והאיץ הכל אל הלא נודע. אל האין סוף.

הוא שם עוד בטרם רגע הבריאה במעמד החיבור האלוהי  של זיוגם של אנשים  במבט הראשון של האהבה  בין גבר לאישה  צובט בלב ומפרפר בבטן.
ברגעים של יאוש ואכזבה של אהבה לא ממומשת.
אך הוא שם הוא בהחלט שם כשהיא מתממשת ..
חודר מפלח עמוק בבשרה עוצר נשימה עד כדי מוות קטן של ריגוש אורגזמי.
והוא נשאר שם ושוכב בתוכך לצידך.
מרגע הורתו.  בכאב.
ועד לידתו בכאב.. בצער ובכאב  תלדי בנים..
מחיר הדעת לדעת איש את אישה קיללת האל את נזר הבריאה לבל ישוב לגן העדן ופן ישאף ויעלה לדרגת האל.

נולדנו איתו בנשימה הראשונה של בכי מפלח ריאות.
ובכאב של האם המנתקת את חבל הטבור   וקורעת את פרי ביטנה ממנה  .
ובשיברון הטוטאלי שילווה אותה כל חייה אם נפל בקרב  בטרם עת.

ראיתי  תינוק נופל ונחבל.
תחושותיו מעורפלות  הכאב נמצא במקום המכה.
הוא פותח את פיו אך צעקתו עדיין לא בוקעת כמו פתיל השהייה זוחל הכאב בגופו  עד שמגיע לתודעה.
וגם אז   הוא עדיין לא מוכר לא ברור חדש מפתיע המוח מעכל  מנסה לפרש להגדיר  לזהות .מה טיבו מאיין הוא בא. ואז כעבור שניות שנמשכות כנצח הוא מגיח לראשונה באיבחת כאב מתפרצת בזעקת הבכי המושהית הראשונה

נעים להכיר זה ידידך הכאב .
למדנו לקרא לו בשם  לדעת מאין הוא בא. מה טיבו מה מקומו מה עוצמתו. .

לימים נזנח  את ידידנו. אך הוא שומר אמונים  הוא לא יעזוב משמרתו.  הוא שם איתנו ממתין.  גם אם לא יבקר ימים רבים בוא יבוא.

לפעמים מרוב געגוע
נחפשו במרתפים חשוכים . נתור אחר מתכון מרגש של כאב נשלט מבוקר. מרוסן  מסורס. "חמש מאות גוונים" של יסורים.
ניתן לו שמות ומילות ביטחון כדי לקבוע לו גבולות וסייגים.
יש שיתמכרו לטעמו המתוק המר לצריבת גופם לשוטים לעקרבים למגע של יד מפלח  מכה בבשרם רק כדי לחוות את העונג של עצם קיומם  ללכת עד הקצה של הכאב הניסבל ומעבר לו שם מהות העונג .

הקיום נמצא על הגבול הדק  קרוב ככל שניתן לסף הכאב האולטימטיבי.

הריגוש שיכולנו לו וחזרנו לעוד סיבוב על גלגל האינקויזיציה.
מזכיר לנו לשם מה אנו קיימים.

יש המעלים את כאבם לדרגת קדושה אלוהית  בעודם מפנים לחי שניה למכה וגם כשגופם  ממוסמר לצלב  כאבם הוא נשיאת כאב האנושות כולה.

יש צדיקים פחות.. המוציאים את האמת עצמה לאור במרתפי עינויים  אפלים כדי להציל את האנושות כולה מאויב  מבית הצופן סוד.

ישנם  חסרי מזל המבקשים את האנושות לגאול אותם מייסוריהם כאשר אין הם יכולים לשאתו יותר אך האנושות בשם צו האל והדת וקדושת החיים.
לא תנתקם ותותיר אותם לקדש את הכאב עד כלות.

יש גם  המבקשים לעצמם דרכי רמיה לטשטש לאלחש להקל להרדים את התחושה . בשלל מרקחות מעשי רוקח קטורת וסמים לחשים וכשפים.

אך הוא מכיר את כולם וטרם נמצא החכם באדם אשר מצא את סם  הפלא סם החיים.

הוא יהיה שם  עד סוף הזמן  סופו הוא סופנו.
וקיצו אחריתנו  .
אין לו קיום בלעדינו  והוא נמוג   רק בלכתנו.

מכאב משחרר רק המוות.

אל תעזבני ידידי שלי הישאר   איתי  כלב נאמן שלי

אני כואב משמע אני
קיים.

לחיות עם כאב

(החצר האחורית.)

HBH

שיר מאת החצר האחורית השיר לחיות עם כאב נכתב על ידי אדם כואב

ידידו הטוב של האדם שיר מאת החצר האחורית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *