סלמון טקה קינה לזכרו פרוזה אתיופית

הילד של כולם . לא יקראו לו כך .

סלמון טקה זה לא שם שישראל מאוחדת סביבו . רק אנו ,בני העדה האתיופית רואים בו הילד של כולנו .

לרגל מותו של סלמון טקה שוב צפו רגשות העדה האתיופית . העדה שלנו בה קולן של הנשים נשמע היטב . עלינו מוטלת לשאת קול דמי אחינו הזועקים מאדמת ארץ ישראל . שיר חדש של המשוררת סלמווית מאשאשה. 

ילד שלי מאחר לזכר הילד שלנו , של כולנו

ילד שלי מאחר.

אני הולכת ונושאת עימי ילד שלי.
חודשים אני שומעת ליבו של
ילד שלי בתוכי.
אני מחכה לראות אותו מחייך אלי ילד שלי

ילד שלי מאחר ילד שלי מאחר לבוא.

אני מלווה אותו בבוקר מחכה שהוא ישוב ילד שלי.
אני ממתינה לו אני שומעת את קולו בגינה ילד שלי.
אני צופה בו מרחוק ילד שלי. אני מושיטה לו יד שיבוא ילד שלי.
ילד שלי מאחר ילד שלי לא בא.

אני עורכת שולחן לילד שלי.
אני מחכה לידו לבד לילד שלי.
אני מזילה דימעה. איפה ילד שלי. .

ילד שלי
לא יבוא
ילד שלי
כבר לא יאחר
ירה בו שוטר

שירת נשים אתיופיות פרוזה וכתיבה שירים חדשים 

סלמווית מאשאשה שומרת על פרטיות מוחלטת למרות שמ9אז שהחלה לפרסם שירים היא זכתה למחמאות בפייסבוק וגם מחוצה. היא צפויה לפרסם ספר שירים ראשון פרי עטה בשנה הקרובה. 

המשוררת מתגוררת במרכז הארץ , לפרנסתה עובדת באחת מרשתות השיווק כסדרנית סחורה לאחר שבמשך שנים עבדה כמנקה ואת נסיבות חייה מהעבר אל ההווה והמבט הפסימי משהו אל העתיד היא שוטחת על הכתב באחת המשוררות בנות העדה האתיופית שמצליחות למרות היעדר השכלה פורמלית בתחום הספרות .